יום שני, 29 באוקטובר 2012

סלבדור דאלי וג'וס סטון

בדיוק כמו המונה ליזה של דה וינצ'י', הצעקה של מונק או
ליל כוכבים של ואן גוך  - התמדת הזכרון של סלבדור דאלי מ-1931 היא אחת מיצירות האמנות המפורסמות בעולם שגם אדם שלא בקיא באמנות ראה לפחות פעם אחת בחייו.






התמדת הזכרון  מתארת שעונים נוזלים במרחב מישורי עם נוף של ים והר ברקע - כנראה נוף קטלוני, מולדתו של האמן. השעונים נוזלים על ענף, משטח מרובע ודמות אדם עוברית - כנראה דיוקן עצמי של דאלי שחוזר ביצירותיו. משמאל, שעון כיס כתום ועליו נמלים.
בציורי ואניטז פלמיים נמלים וחרקים קשורים לרקבון ואכן חוקרים נוטים לפרש גם כאן את הנמלים כסמל למוות.
ציור זה נוצר בשיא התקופה הפרוידיאנית של דאלי, שכמו אמנים סוריאליסטים אחרים הושפע עמוקות מכתביו של זיגמונד פרויד על תת המודע.  הסוריאליסטים חקרו את עולם החלומות וביקשו להכנס למציאות אלטרנטיבית בזמן שהעולם סביבם התקרב למלחמת העולם השנייה.

למעשה אנו צופים בחלום ולא במציאות ממשית. לא רק שהצופים ביצירה במצב של חלימה, אלא גם דמותו של דאלי במרכז עוצמת את עיניה. האם  היצירה היא מה שהיא חולמת?
מה שאמור להיות קשה במציאות כמו שעונים, הופך ביצירה לרך ונוזלי, כך גם פניו של דאלי שמאבדות מצורתן.  התמה המרכזית של יצירה זו היא הזמן : נזילות השעון יכולה לרמז על הזמן שנוזל וחולף במציאות או על חוסר המשמעות שיש למימד הזמן בחלומות. תמה נוספת היא חיים ומוות,  דמותו העוברית של דאלי אל מול השעונים הנוזליים שרומזים על מהלך החיים ועד לנמלים המסמלות את המוות.
מעניין שאם קוראים את היצירה משמאל לימין, המוות הוא הראשון והלידה מגיעה רק אחר כך, מה שיכול להתקשר לתמה נוספת , של בריאה יש מאין, כמו שקורה בעולם החלומות.

מושגים של זמן וחלל שמופיעים ביצירה, גרמו לחוקרים לחשוב שדאלי הושפע גם מתורת היחסות של אלברט איינשטיין, אך כשנשאל על כך בראיון טען שההשפעה עליו הייתה דווקא דימוי של גבינת קממבר נמסה בשמש...



ג'וס סטון הבריטית פרצה בתחילת שנות האלפיים עם כמה שירים ממש טובים כמו You Had Me,  הקאבר המוצלח ל Fell in love with a boy של ה-White Stripes   ו-Super Duper Love והייתה שינוי גרובי ומרענן בנוף נערות פופ שיודעות בעיקר לעשות ליפסינק ולא לשיר  (בריטני את שומעת אותי?).
בשנים האחרונות היא קצת נעלמה למעט שיר נחמד עם Common בשם  Tell me what we're gonna now




מאוד שמחתי לגלות (הודות לרומן ספיבק) שבקליפ החדש של ג'וס סטון, The High Road, שהוא אגב קאבר יש אזכור מפורש להתמדת הזכרון יחד עם סמלים נוספים ואווירה סוריאליסטית לחלוטין כיאה לדאלי.
הקליפ מתחיל בנסיעה של ג'וס ברכבת. היא יורדת ממנה אל תוך יער אפל ומוזר וחולפת על פני שלט המכוון אותה ל-High Road, ביטוי באנגלית שמשמעותו "דרך הישר", כלומר הדרך המוסרית והנכונה. וזה גם כמובן שם השיר.




על הקרקע נבקעות ביצים ויוצאת מהן מעין אבקת זהב קסומה. זהו פריים קצרצר אז נסו לשים לב.
בפעם הראשונה שפרסמתי את הפוסט הזה, פספסתי אותן. עכשיו כששמתי לב אליהן הדבר רק מוכיח לי שהקליפ מושפע מאוד מהאמנות של סלבדור דאלי, כפי שאמשיך וארחיב בהמשך.

ביצים הן מוטיב חוזר אצל דאלי בהמון יצירות, הנה כמה מהן :

ילד גאופוליטי צופה בלידה של אדם חדש מ-1943




המטמורפוזיס של נרקיסוס מ-1937




וכמובן המוזיאון של דאלי בקטלוניה

הביצה נושאת בין השאר משמעויות של בריאה וחיים, ואכן בקונטקסט של הקליפ, מרגע שהביצים נבקעות מתחיל משהו חדש - והוא רצף של אירועים מופלאים שאת הסיבה אליהם מגלים בסוף הקליפ.


ג'וס ממשיכה ללכת כשהיא מבחינה בשעונים שנוזלים על העצים..כן כן התמדת הזכרון של דאלי במלוא תפארתה!






ג'וס ממשיכה בדרכה ופוגשת בפיל , היא עולה ורוכבת עליו. 




פילים מופיעים מספר פעמים ביצירותיו של דאלי. אחת מהיצירות היא חלום שנגרם ממעוף של דבורה סביב רימון שניה אחת לפני ההתעוררות מ-1944 שנוצר בהשראת חלום שחלמה אשתו גאלה.



ביצירה נראית גאלה ,עירומה, במצב של חלימה כשמסביבה הדימויים עליהם היא חולמת. בין הדימוים נמצא גם פיל עם אובליסק על גבו, הולך על רגליים דקות וארוכות כמו עכביש.
לפי הפרשנויות לציור , דמותו של הפיל צוירה בהשראת פסל של ברניני בשם Pulcino della Minerva שנמצא מחוץ לבזיליקה של סנטה מריה סופרה מינרווה ברומא ומתאר פיל עם אובליסק על גבו.
באופן מעניין, את ההשראה לפסל קיבל ברניני מיצירה ספרותית רנסאנסית שעוסקת בחלום.
וכך החלום הרנסאנסי מגיע לחלום של דאלי  - הוא מותח ומעוות אותו, במה שמדגיש את חוסר ההגיון ביצירה ואת היותה דימוי של חלום.

מעבר לכך, לפי הפסיכואנליטקאי קארל יונג, דימוי של פיל בחלום מסמל את ה"עצמי".
מכאן ניתן לומר שברגע שג'וס עולה על הפיל היא מתחברת לעצמה, או שהיא עוברת איזשהו תהליך רגשי.

לבסוף, ג'וס משחקת שחמט עם דמות בברדס שחור.







לפי דעתי, הדמות בברדס השחור היא המוות וזהו אזכור חזותי לסרטו של אינגמר ברגמן החותם השביעי שעוסק באביר המשחק שחמט עם פרסוניפקציה של המוות שבא לקחת את חייו.



מעבר לכך, כלי השחמט מזכירים את כלי השחמט שעיצב סלבדור דאלי בשנות ה-60 על פי אצבעות ידיו (למעט המלכה, שעוצבה על פי האצבע של גאלה)




ג'וס מפסידה בשחמט למוות ובאותו הרגע היא מתעוררת ברכבת. 
למעשה כל הקליפ, כיאה לדאלי, היה חלום וכך ראוי לפרשו.

ג'וס מחפשת את דרך הישר שנמצאת כנראה רק בחלומות, אך בסופו של דבר מפסידה למוות, ובמקום למות היא מתעוררת למציאות, שזו אמירה מעניינת משל עצמה שבטח דאלי היה מסכים איתה. 










תגובה 1:

  1. אהבתי!
    (יש איזה מרצה ששונא את התמונה של דאלי כי היא עוסקת בין השאר באימפוטנציה...)

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...